הידוק כמותי (Quantitative Tightening)

הפד' מתכנן מהלכים להידוק כמותי (QT).

רק לצרוך ההבנה: טייפר = צמצום רכישות של אג"ח ממשלתי ונכסים אחרים הידוק כמותי = הקטנת מאזן הפד' **טייפר זה לא הידוק כמותי**

מאזן הפד' מורכב מנכסים והתחייבויות,

נכסים: כוללים בעיקר אג"ח ממשלתי והלוואות שניתנות לבנקים

התחייבויות: היצע הכסף במשק (מייצג חלק מכלל היצע הכסף עם חלק נוסף של סך היצע הכסף המוחזק בחשבונות חסכון) וכספים של בנקים וגופים פיננסים אחרים שגם מוחזקים בחשבונות חיסכון (reserve accounts).

מכאן שכדי שמאזן הפד' יקטן, הוא צריך למכור בחזרה את האג"ח שקנה או לחכות שיפרע. ברגע שזה קורה בנקים וגופים פיננסים אחרים שמכרו לפד' את האג"ח עכשיו צריכים לשלם לו כסף עבורו ובכך הנזילות בשוק יורדת ומאזן הפד' קטן.

המטרה העיקרית של QT היא לנרמל את הריבית על מנת להימנע מהגדלת האינפלציה, בכך שיהיה יותר יקר לקבל כסף. מצב זה יביא להפחתת הביקוש לסחורות ושירותים במשק.

כמותי מעולם לא נעשה בעבר בקנה מידה גדול כמו עכשיו, והשלכותיו טרם ידועות. בשנת 2018, הפדרל ריזרב החל לצמצם חלק מהחוב במאזנו. פחות משנה לאחר תחילת ה-QT, בשנת 2019, הבנקים המרכזיים סיימו את ההידוק הכמותי עקב התגובה השלילית של השוק שהתרחשה כתוצאה מכך.

ההשלכות שיכולות לנבוע כתוצאה מ-QT הם:

1. קיים חשש שמחירי האג"ח יפלו בצורה חדה ותשואות האג"ח יעלו בחדות.

2. שוק המניות רגיש לפעולות הפד' - פעולה כזאת בדרך כלל שלילית עבור המניות. כאשר העתיד נראה אפור יש חשש כי משקיעים רבים ימשכו את כספם משוק ההון ויגרמו לירידות בשווקים.

3. כיוון שהכלכלה הופכת להיות יותר ויותר ממונפת, עלייה בעלויות האשראי יכולה לגרום לגופים שונים להגיע למצב של חדלות פירעון.

4. כאשר פחות אנשים לוקחים אשראי, יורד הביקוש לבזבוזים והשקעות וכתוצאה מכך הכלכלה צומחת בקצב איטי יותר או דועכת.

5. מחירי נכסים שונים מתחילים לרדת בגלל שהביטחון הכלכלי יורד.

6. חברות חלשות שממונפות יתר על המידה עלולות להיכנס לחדלות פירעון.

משקיעים רבים מפחדים מההידוק הכמותי, כי הוא יכול להביא את הכלכלה למצב של קריסה.