כל סוחר פני סטוקס חייב להכיר את זה: מדריך פשוט ומקיף לגיוסי כספים בבורסה לסוחר היומי

איך החברה מגייסת כסף, מתי המניות מגיעות לשוק ואיך זה משפיע על המניה?

כשחברה ציבורית צריכה כסף, היא יכולה לגייס אותו באמצעות מכירת מניות, וורנטים, או ניירות ערך שניתנים להמרה למניות.

אבל כאן חשוב להבין את ההבדל הכי משמעותי בכל הנושא:

יש הבדל עצום בין "החברה מגייסת כסף" לבין "מישהו מוכר מניות בבורסה".

לדוגמה:

אם החברה מנפיקה מניות חדשות ומוכרת אותן:

• כסף נכנס לקופת החברה.

• מספר המניות גדל.

• בעלי המניות הקיימים חווים דילול.

  

אם בעל מניות קיים מוכר מניות שכבר נמצאות בידיו:

• החברה לא מקבלת כסף.

• מספר המניות הכולל לא גדל.

• אבל כמות גדולה של מניות יכולה להגיע לשוק וליצור לחץ מכירות.

המכירה הזו נקראת בדרך כלל Resale/Secondary Offering.

אחת הטעויות הנפוצות ביותר: "החברה רשמה 20 מיליון מניות, אז היא הולכת לקבל 20 מיליון דולר."

לא בהכרח.

עצם הרישום של מניות למכירה לא אומר שהן נמכרו.

לכן, בכל פעם שאתם רואים הודעה על גיוס או תשקיף, תשאלו קודם:

מי מוכר? כמה מניות? מי מקבל את הכסף? איזה סוג גיוס? והאם המניות כבר ניתנות למכירה?

1. למה חברות בכלל מגייסות כסף?

חברה ציבורית יכולה לגייס כסף למגוון מטרות:

• תשלום משכורות והוצאות שוטפות

• רכישת מלאי

• שיווק וצמיחה

• מחקר ופיתוח

• החזר חובות

• רכישת חברה אחרת

• מימון פעילות עסקית חדשה

• עמידה בדרישות הון עצמי

• בעסקים מפסידים, פשוט כדי להמשיך לפעול

ככל שהחברה קטנה יותר, מפסידה יותר ושורפת יותר מזומן, כך הסיכוי שהיא תצטרך לגייס שוב ושוב עולה.

וזה בדיוק המקום שבו משקיע צריך להיזהר (ואילו סוחר יומי צריך לחייך): חברה שמגייסת שוב ושוב יכולה להגדיל את מספר המניות בקצב מהיר מאוד ולדלל משמעותית את בעלי המניות הקיימים.

2. הדבר הראשון שצריך להבין: Primary מול Resale

כמעט כל גיוס מתחיל בשאלה אחת:

האם מדובר במניות חדשות או במניות שכבר קיימות?

מניות חדשות (Primary)

החברה מנפיקה מניות חדשות ומוכרת אותן למשקיעים.

הכסף נכנס לחברה.

לדוגמה: לחברה יש 10 מיליון מניות.

היא מנפיקה עוד 2 מיליון מניות.

עכשיו יש 12 מיליון מניות.

אם החזקתם מניות לפני הגיוס, חלקכם היחסי בחברה קטן.

זהו דילול.

מכירה של מניות קיימות (Resale/Secondary)

המניות מוחזקות על ידי משקיע, בעל מניות, עובד, בעל חוב שהמיר את החוב למניות וכו'.

אותו מחזיק מקבל אפשרות למכור את המניות בבורסה.

הכסף הולך למוכר ולא לחברה.

מספר המניות הכולל לא משתנה.

אבל אם מדובר בכמות גדולה של מניות, המכירה יכולה ליצור לחץ משמעותי על המחיר.

לכן תמיד תשאלו 3 שאלות:

1. מי מוכר: החברה או בעל מניות קיים?

2. האם מדובר במניות חדשות: אם כן - יש פוטנציאל לדילול.

3. מי מקבל את הכסף: החברה או המשקיע שמוכר?

3. מדף (Shelf): אישור לגייס כסף בעתיד

אחד המושגים החשובים ביותר הוא Shelf Registration.

בחברות אמריקאיות תראו בדרך כלל:

S-3 - לחברה אמריקאית

F-3 - לחברה זרה שנסחרת בארה"ב

אפשר לחשוב על מדף כמו על: אישור למכור ניירות ערך בעתיד.

החברה יכולה לרשום מראש אפשרות למכור בעתיד מניות, חוב או ניירות ערך אחרים, עד סכום מסוים.

אבל: Shelf ≠ מכירה.

אם חברה רשמה מדף של 100 מיליון דולר, זה לא אומר שהיא קיבלה 100 מיליון דולר.

זה רק אומר שיש לה מסגרת שמאפשרת לה לבצע גיוסים בהמשך, בכפוף לתנאים של המדף.

לאחר שהמדף הופך לפעיל (Effective), ניתן להשתמש בו לגיוסים בהתאם למסמכים ולהסכמים הרלוונטיים.

לדוגמה:

S-3 Shelf: $100M

החברה יכולה בהמשך לעשות:

• גיוס של $20M מניות

• אחר כך $30M

• אחר כך $10M

• וכו'

עד למסגרת ולתנאים שאושרו.

בדרך כלל התוקף של Registration Statement מסוג S-3 הוא עד 3 שנים. Registration Statement הוא בעצם המסמך המשפטי שהחברה מגישה ל-SEC כדי לקבל אישור למכור ניירות ערך לציבור.

ומה הקשר ל- 3 שנים?

ה- S-3 עצמו הוא אינו אישור חד פעמי לכל החיים.

באופן כללי הצהרת הרישום (Registration Statement) מסוג S-3 אפקטיבי לתקופה של עד 3 שנים. לכן, אם החברה רוצה להמשיך להשתמש במסגרת לאחר מכן, היא תצטרך להגיש Registration Statement חדש.

איך זה משפיע על המניה?

עצם הגשת המדף יכולה להלחיץ את השוק.

למה?

כי המשקיעים יודעים: "לחברה יש עכשיו אפשרות להכניס עוד מניות."

אבל חשוב להבדיל בין:

הגשת המדף --> אפשרות לגיוס

לבין:

גיוס בפועל --> מניות נמכרות ונכנס כסף.

גיוס Baby Shelf

חברות קטנות עם שווי שוק נמוך כפופות במקרים מסוימים למגבלות של Baby Shelf, שמגבילות את הסכום שניתן למכור באמצעות המדף ביחס לשווי הציבורי של החברה.

לכן בחברות Micro-Cap ו- Small-Cap צריך לבדוק תמיד כמה החברה באמת יכולה למכור ולא רק מה כתוב בכותרת של התשקיף (אני אישית נעזר ב- AI כדי שיסכם לי את הגיוס וככה חוסך זמן יקר).

4. גיוס ATM - מכירה "בטפטוף" במחיר השוק

גיוס ATM = At The Market Offering

במקום לבצע הנפקה אחת גדולה, החברה יכולה למכור מניות בהדרגה דרך בנק/גוף השקעות או ברוקר.

לדוגמה:

לחברה יש ATM של 50 מיליון דולר.

היא לא חייבת למכור את כל ה- 50 מיליון בבת אחת.

היא יכולה למכור:

• היום 200 אלף דולר

• מחר 500 אלף דולר

• בעוד שבוע מיליון דולר

• ואז לעצור

המחיר נקבע בהתאם למחיר השוק בזמן המכירה, בניכוי העמלות וההתאמות הרלוונטיות.

מה היתרון לחברה?

גמישות.

היא יכולה לגייס כסף כשהיא צריכה אותו, בלי לבצע בהכרח הנפקה גדולה אחת.

ומה הבעיה למשקיע?

אם החברה מוכרת מניות חדשות שוב ושוב: נוצר היצע חדש בשוק.

לכן מניה תתקשה לעלות כי כל פעם שהמחיר עולה, מגיע היצע חדש שמכביד עליה.

השפעה אופיינית:

לחץ מתון אך מתמשך על מחיר המניה (ירידה במחיר המניה), במיוחד במניות עם מחזורי מסחר נמוכים.

5. גיוס ישיר למשקיעים (Registered Direct)

במקום שהחברה תמכור מניות לציבור הרחב, היא מוכרת מניות חדשות ישירות למשקיע אחד או למספר משקיעים.

המניות כבר רשומות אצל רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), ולכן החברה יכולה למכור אותן למשקיעים במסגרת העסקה בלי לבצע הנפקה ציבורית מלאה.

לדוגמה:

המניה נסחרת בבורסה ב- $2.

החברה רוצה לגייס כסף ומציעה למשקיעים מניות במחיר של $1.70.

• החברה מקבלת כסף

• המשקיעים מקבלים מניות במחיר של $1.70

• לפעמים המשקיעים מקבלים בנוסף גם וורנטים, שנותנים להם אפשרות לקנות מניות נוספות בעתיד. (הסבר בסעיף 7).

למה זה בדרך כלל שלילי למניה?

כי השוק יודע שעכשיו יש: מניות חדשות + מחיר הנחה + אפשרות לעוד מניות בעתיד.

לכן המניה יכולה לרדת לכיוון מחיר הגיוס או אפילו מתחתיו.

6. גיוס פרטי ממשקיעים (SPA/Private Investment in Public Equity - PIPE)

חברה שכבר נסחרת בבורסה ורוצה לגייס כסף, אבל במקום למכור מניות לכל הציבור, היא פונה ישירות למשקיע פרטי או לקבוצת משקיעים ומוכרת להם מניות או ניירות ערך שניתן להמיר למניות.

במקרים רבים המשקיע מקבל את המניות במחיר נמוך ממחיר השוק.

לדוגמה:

נניח שמניה נסחרת ב- $2.

החברה רוצה לגייס כסף.

משקיע מסכים להשקיע $10 מיליון ולקבל מניות במחיר של $1.50 למניה.

החברה מקבלת את הכסף

המשקיע מקבל את המניות.

ולעיתים העסקה כוללת גם וורנטים, שנותנים למשקיע אפשרות לרכוש מניות נוספות בעתיד.

אז מה זה Securities Purchase Agreement - SPA?

זה פשוט ההסכם בין החברה למשקיע.

בהסכם מפורטים תנאי העסקה, למשל:

• כמה כסף המשקיע משקיע

• כמה מניות הוא מקבל

• באיזה מחיר

• האם הוא מקבל וורנטים

• תנאי הוורנטים

• מתי העסקה תיסגר

• האם החברה חייבת לרשום את המניות למכירה מחדש

לכן חשוב להבדיל:

PIPE = סוג הגיוס

SPA = ההסכם שמפרט את תנאי הגיוס

בפועל, אפשר לראות במסמכי SEC הסכמי SPA שמתעדים עסקאות PIPE.

מה קורה למניות שהמשקיע מקבל?

כאן מגיע החלק החשוב לסוחר.

המניות שהמשקיע מקבל במסגרת PIPE הן בדרך כלל Restricted Securities. כלומר, הן לא בהכרח מניות שהוא יכול למכור מיד בבורסה.

במקרים רבים החברה מתחייבת להגיש Registration Statement כדי לרשום את המניות למכירה מחדש (Resale Registration). לאחר שהרישום הרלוונטי נעשה אפקטיבי, המשקיע יכול למכור את המניות בשוק, בכפוף לתנאים החלים. קיימות גם דרכי מכירה אחרות במקרים מסוימים, כגון Rule 144.

לכן צריך להסתכל על ה- PIPE בשלבים

שלב 1: החברה מודיעה על הגיוס

לדוגמה:

המניה נסחרת ב- $2

החברה מודיעה שהיא מגייסת לפי $1.50 למניה.

המשקיע מקבל מחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק.

עצם ההודעה יכולה ליצור לחץ על המניה.

למה?

כי השוק יודע שהחברה עומדת להכניס לשוק מניות נוספות, ובנוסף המשקיע קיבל אותן במחיר נמוך ממחיר השוק.

שלב 2: Closing

העסקה נסגרת.

החברה מקבלת את הכסף, והמשקיע מקבל את ניירות הערך.

מבחינת החברה: נכנס כסף לקופה.

מבחינת בעלי המניות הקיימים: אם הונפקו מניות חדשות, נוצר דילול.

שלב 3: Resale Registration

החברה מגישה Registration Statement כדי לאפשר למשקיע למכור את המניות לציבור.

כאשר הרישום הופך לאפקטיבי, המניות יכולות להפוך לסחירות בשוק, בכפוף לתנאים הרלוונטיים.

כאן יכול להתחיל לחץ מכירות בפועל.

המשקיע קיבל מניות ב- $1.50, והמניה נסחרת כעת ב- $2.

אם הוא מוכר בשוק ב- $2, יש לו רווח של כ- 33% על מחיר הרכישה.

לכן, עבור הסוחר, חשוב מאוד לדעת מתי המניות הופכות לזמינות למכירה.

למה PIPE יכול להיות שלילי למניה?

לא כל PIPE בהכרח גורם לירידה, אבל הוא יכול ליצור כמה גורמי לחץ:

1. דילול

החברה מנפיקה מניות חדשות.

יותר מניות קיימות = החלק היחסי קטן לכל בעל מניות קיים.

2. מחיר גיוס נמוך

אם המניה נסחרת ב- $2 והמשקיע קיבל אותה ב- $1.50, השוק יודע שיש משקיע שמחזיק מניות "זולות" יותר.

3. היצע נוסף של מניות

כאשר המשקיע יכול למכור את המניות בשוק, נכנס פוטנציאל להיצע נוסף.

4. וורנטים

אם העסקה כוללת וורנטים, המשקיע עשוי לקבל אפשרות לרכוש מניות נוספות בעתיד.

כלומר, יכול להיות דילול פוטנציאלי נוסף.

מה סוחר צריך לבדוק ב- PIPE?

כשאתה רואה הודעה על PIPE, אל תסתכל רק על סכום הגיוס.

תבדוק:

כמה כסף החברה גייסה

כמה מניות הונפקו

באיזה מחיר המשקיע קיבל אותן

מה היה מחיר המניה בזמן ההודעה

האם המשקיע קיבל וורנטים

כמה מניות ניתן לקבל באמצעות הוורנטים

האם המניות Restricted

האם החברה התחייבה לבצע Resale Registration

מתי המניות צפויות להפוך לסחירות

כמה מניות יהיו לחברה לאחר הגיוס לעומת מספר המניות שהיה לפניה

כבר אמרתי שה- AI יכול לחסוך לך דקות ארוכות של בדיקה :)

• 
  

הדוגמה הכי פשוטה לזכור

נניח:

המניה = $2

החברה עושה PIPE:

המשקיע קונה ב- $1.50

החברה מקבלת כסף

המשקיע מקבל מניות

המניות בתחילה מוגבלות במכירה

החברה מבצעת Resale Registration

המניות הופכות לזמינות למכירה בשוק

המשקיע יכול למכור --> יכול להיווצר לחץ מכירות

מבחינת הסוחר, השאלה החשובה היא לא רק:

"כמה כסף החברה גייסה"

אלא:

"כמה מניות חדשות נוצרו, באיזה מחיר המשקיע קיבל אותן, כמה מניות נוספות יכולות להיווצר, ומתי המשקיע יוכל למכור?"

אלה הנתונים שיכולים לעזור להבין את פוטנציאל הדילול ואת לחץ המכירות העתידי.

ההבדל בין PIPE ל- Registered Direct

גיוס PIPE הוא גיוס פרטי שבו החברה מוכרת מניות או ניירות ערך למשקיע פרטי או לקבוצת משקיעים. בדרך כלל, המניות שהמשקיע מקבל הן Restricted Securities, ולכן הוא לא יכול למכור אותן באופן חופשי מיד. בהמשך, החברה עשויה לבצע Resale Registration כדי לאפשר למשקיע למכור את המניות בשוק.

גיוס Registered Direct, לעומת זאת, הוא גיוס שבו החברה מוכרת ישירות למשקיע מניות שכבר רשומות למכירה אצל ה- SEC. לכן אין צורך להמתין לרישום מחדש של המניות לאחר העסקה, והמניות יכולות להיות זמינות למכירה בשוק בהתאם לתנאי העסקה.

במילים פשוטות:

ב- PIPE:

המשקיע קונה --> מקבל מניות מוגבלות --> החברה רושמת אותן למכירה --> המשקיע יכול למכור.

ב- Registered Direct:

המניות כבר רשומות --> המשקיע קונה --> המניות יכולות להיות זמינות למכירה.

7. וורנטים (Warrants) - זכות לקנות מניות בעתיד

וורנט (Warrant) הוא נייר ערך שנותן למחזיק בו זכות לקנות מניות של החברה בעתיד במחיר שנקבע מראש, עד תאריך מסוים.

לדוגמה:

המניה נסחרת ב- $2.

למשקיע יש Warrant עם מחיר מימוש של $0.50.

אם הוורנט ניתן למימוש, המשקיע יכול לשלם $0.50 ולקבל מניה ששווה בשוק $2.

כמובן, התנאים המדויקים של כל Warrant נקבעים בהסכם ויכולים להיות שונים מעסקה לעסקה.

למה וורנטים חשובים כל כך?

כי וורנט יכול ליצור מניות נוספות בעתיד = דילול.

לכן כשאתה מנתח גיוס, לא מספיק לבדוק רק כמה מניות החברה הנפיקה.

צריך לבדוק גם:

כמה וורנטים ניתנו --> מה מחיר המימוש שלהם --> מתי הם ניתנים למימוש --> וכמה מניות ניתן לקבל באמצעותם.

מתי הוורנט הופך למעניין?

אם המניה נסחרת מתחת למחיר המימוש:

הוורנט "מחוץ לכסף" - אין תמריץ לממש.

לדוגמא:

המניה = $0.40 ומחיר המימוש = $0.50

הוורנט נמצא מחוץ לכסף (Out of the Money).

אבל אם:

המניה = $2 ומחיר המימוש = $0.50

הוורנט נמצא בתוך הכסף (In the Money).

למשקיע יש אפשרות לשלם $0.50 ולקבל מניה ששווה $2.

סוגים נפוצים של Warrants:

Warrant רגיל

המשקיע מממש את הוורנט ומשלם לחברה את מחיר המימוש במזומן.

לדוגמה:

מחיר מימוש = $0.50

המשקיע משלם $0.50 ומקבל מניה.

החברה מקבלת כסף, ומספר המניות גדל.

Pre-Funded Warrant

כאן המשקיע כבר שילם מראש כמעט את כל מחיר המניה.

בדרך כלל נשאר למימוש רק סכום קטן מאוד, למשל $0.01.

לכן מבחינת הסוחר, חשוב להבין:

הוורנט הזה הוא למעשה קרוב מאוד למניה (הכוונה שאפשר להחשיב אותו כבר כמניה) מבחינת ההשפעה על מספר המניות.

כלומר, לא כדאי להתעלם ממנו רק בגלל שהוא נקרא "Warrant".

Cashless Warrant

כאן המשקיע לא חייב לשלם את מלוא מחיר המימוש במזומן.

במקום זאת, המימוש נעשה באמצעות קבלת מספר קטן יותר של מניות.

לכן החברה לא מקבלת את מלוא סכום המימוש במזומן, אבל עדיין עשויות להיווצר מניות חדשות.

8. שטר שניתן להמיר למניות (Convertible Note)

שטר המיר (Convertible Note) הוא בעצם הלוואה שהחברה מקבלת ממשקיע, עם אפשרות להפוך את החוב בעתיד למניות.

לדוגמה:

משקיע נותן לחברה מיליון דולר.

בתנאים מסוימים, במקום לקבל את הכסף חזרה במזומן, הוא יכול להמיר את החוב למניות.

והנקודה החשובה:

מחיר ההמרה לא תמיד קבוע.

הוא יכול להיקבע לפי נוסחה.

לדוגמה:

המשקיע יקבל מניות לפי 90% מהמחיר הנמוך בתקופה מסוימת, בכפוף לרצפת מחיר.

כלומר:

אם המניה יורדת --> מחיר ההמרה יורד --> המשקיע מקבל יותר מניות עבור אותו סכום חוב.

לדוגמה:

המשקיע מחזיק חוב של מיליון דולר.

אם מחיר ההמרה הוא $1:

$1,000,000 ÷ $1 = 1,000,000 מניות

אבל אם מחיר ההמרה יורד ל- $0.50:

$1,000,000 ÷ $0.50 = 2,000,000 מניות

אותו חוב של מיליון דולר - פי 2 מניות.

לכן בחברות קטנות מנגנון כזה יכול ליצור לחץ משמעותי.

מהו "גלגל דילול"?

במצבים מסוימים, יכול להיווצר מצב שבו הירידה במניה גורמת לכך שהמשקיע מקבל יותר מניות, והמכירה של המניות האלה יוצרת לחץ נוסף על המחיר:

המשקיע ממיר חוב למניות  --> מוכר אותן  --> המניה יורדת  --> מחיר ההמרה יורד  --> המשקיע מקבל יותר מניות  --> מוכר שוב.

זה עלול ליצור מעגל של:

ירידה  --> יותר מניות  --> עוד מכירות  --> ירידה נוספת.

חשוב להבין:

זה לא אומר שכל Convertible Note יוצר גלגל דילול.

הכול תלוי בתנאי ההמרה, במחיר המניה, בכמות המניות שניתן לקבל ובתנאים נוספים שנקבעו בהסכם.

9. קו מניות או "כספומט מניות" (Equity Line of Credit - ELOC)

הוא למעשה הסכם שמאפשר לחברה למשוך כסף ממשקיע בהדרגה באמצעות הנפקת מניות.

אפשר לחשוב על זה כמו מסגרת אשראי במניות:

החברה אומרת: "כשנצטרך כסף, נוכל למכור לך מניות לפי התנאים שסיכמנו מראש."

לדוגמה:

המניה נסחרת סביב $1.

המשקיע מסכים לקנות מניות לפי מחיר שמשקף הנחה מסוימת על מחיר השוק או על ה- VWAP.

החברה מקבלת את הכסף.

המשקיע מקבל את המניות.

ואז הוא יכול למכור אותן בשוק.

למה קוראים לזה "כספומט מניות"?

כי החברה לא חייבת לקחת את כל הכסף בבת אחת.

היא יכולה למשוך כסף לפי הצורך, ובכל משיכה להנפיק מניות נוספות.

לדוגמה:

היום: החברה מושכת מיליון דולר, מנפיקה מניות

בעוד חודש: מושכת עוד שני מיליון דולר, מנפיקה עוד מניות

בהמשך: מושכת עוד כסף

כלומר, יש לחברה מעין "ברז" לגיוס הון, שאותו היא יכולה לפתוח בהדרגה בהתאם לתנאים.

למה זה חשוב?

כי חברה יכולה להכריז:

"יש לנו קו מניות של $100 מיליון."

אבל זה לא אומר שהיא יכולה מחר למכור $100 מיליון. הסכום הזה הוא בדרך כלל המקסימום שהחברה עשויה להיות מסוגלת לגייס במסגרת ההסכם, ולא בהכרח סכום שהיא יכולה לגייס מיד.

צריך לבדוק:

• כמה מניות נרשמו בפועל

  אם ה- ELOC הוא $100 מיליון, אבל החברה יכולה להנפיק כרגע רק מניות בשווי של $10 מיליון במסגרת הרישום הקיים או מגבלות אחרות, היא לא יכולה פשוט למכור מחר $100 מיליון.

• כמה מותר למשוך בכל פעם

  יכול להיות שהחברה לא יכולה למשוך את כל הסכום בבת אחת.

  לדוגמה: מקסימום $2 מיליון בכל משיכה.

• באיזה מחיר המשקיע מקבל את המניות

  צריך לבדוק את הנוסחה.

  לדוגמה:

  מחיר המניה = $1

  המשקיע מקבל את המניות לפי 95% ממחיר ה- VWAP.

  כלומר, הוא מקבל הנחה של 5%.

• האם קיימת רצפת מחיר

  בחלק מההסכמים קיימת Floor Price - מחיר מינימום שמתחתיו החברה לא יכולה לבצע משיכה או להנפיק מניות.

• מה מגבלת הבעלות של המשקיע

  לדוגמה, ההסכם יכול לקבוע שהמשקיע לא יכול להחזיק יותר מאחוז מסוים מהחברה.

• האם קיימת מגבלת 19.99%

  בחברות אמריקאיות הנסחרות בבורסות כמו Nasdaq או NYSE, צריך לבדוק האם חלות מגבלות הנפקה הקשורות לכללי הבורסה, ובמקרים מסוימים מופיעה מגבלה של 19.99% - החברה מגבילה את כמות המניות שהיא יכולה להנפיק במסגרת ההסכם ללא אישור בעלי המניות. לכן לא כדאי להניח שכל ELOC מאפשר להנפיק כמות בלתי מוגבלת של מניות.

• 
  

למה ELOC יכול להיות שלילי למניה?

כי בכל פעם שהחברה מושכת כסף, היא עשויה להנפיק מניות חדשות.

יותר מניות = יותר דילול.

ובמקרים שבהם המשקיע מקבל את המניות בהנחה על מחיר השוק ואז מוכר אותן בשוק, המכירות שלו יכולות ליצור לחץ נוסף על המניה.

10. תשקיף רישום גדול (S-1/ F-1)

אלו מסמכי רישום שהחברה מגישה ל- SEC כדי לרשום מניות או ניירות ערך למכירה. במילים פשוטות החברה אומרת: "אנחנו רוצים לרשום את המניות האלה כדי שנוכל למכור אותן בשוק".

S-1 - משמש בדרך כלל חברות אמריקאיות

F-1 - משמש חברות זרות

למה זה חשוב לסוחר?

כי כאשר חברה מגישה S-1 או F-1, יכול להיות שמדובר בכמות גדולה של מניות שעשויה להגיע לשוק.

משתמשים בו, בין היתר, כאשר החברה אינה יכולה להשתמש במדף מתאים או כאשר היא צריכה לרשום מניות חדשות או מניות של בעלי מניות למכירה.

התהליך יכול לכלול:

הגשה --> הערות SEC  --> תיקונים  --> אישור  --> Effective

מה המשמעות למשקיע?

עצם ההגשה יכולה להלחיץ את השוק: כמות גדולה של מניות עשויה להגיע לשוק.

אבל שוב:

רישום ≠ מכירה.

צריך לבדוק מי רשום כמוכר והאם מדובר במניות חדשות או במניות קיימות.

11. מניות לעובדים (S-8)

טופס שהחברה מגישה ל- SEC כדי לרשום מניות וניירות ערך במסגרת תוכניות תגמול לעובדים ולנותני שירותים. זה לא גיוס כסף מהמשקיעים כמו PIPE או Registered Direct. המטרה כאן היא לתגמל עובדים, מנהלים או נותני שירותים באמצעות מניות או זכויות לקבל מניות.

ומה לגבי אופציות לעובדים?

לפעמים החברה לא נותנת לעובד מניה ישירות.

במקום זאת היא נותנת לו אופציה או זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש.

לדוגמה:

עובד מקבל אופציות לרכישת 100,000 מניות במחיר של $1 למניה.

אם בעתיד המניה עולה ל- $5 והאופציות ניתנות למימוש, העובד יכול לממש אותן ולקבל מניות בהתאם לתנאים.

לכן גם אופציות שטרם מומשו יכולות להיות חשובות לסוחר, משום שהן מייצגות מניות פוטנציאליות בעתיד.

האם S-8 אומר שהמניות מגיעות מיד לשוק?

לא בהכרח.

וזה חשוב מאוד:

S-8 ≠ מכירה מיידית של מניות

עצם הגשת S-8 לא אומר שהחברה מוכרת את כל המניות האלה בבורסה.

היא למעשה רושמת את המניות במסגרת תוכנית התגמול.

חלק מהמניות יכולות להיות מוקצות או מונפקות בהמשך, בהתאם לתוכנית ולתנאים שלה.

בחברות גדולות ההשפעה יכולה להיות קטנה יחסית.

בחברה קטנה, תוכנית גדולה ביחס לכמות המניות הקיימת יכולה להיות משמעותית מאוד.

12. חבילה של מניה + וורנט (Units)

לפעמים החברה לא מוכרת למשקיע רק מניה.

במקום זאת, היא מוכרת Unit - חבילה שמכילה כמה ניירות ערך יחד.

לדוגמה:

Unit = מניה + וורנט

אם החברה אומרת: "גייסנו במחיר של $5.66 לכל Unit"

זה לא בהכרח אומר שהמניה נמכרה ב- $5.66.

יכול להיות שבתוך ה- $5.66 המשקיע קיבל: מניה + וורנט

כלומר, חלק מהמחיר מתייחס למניה וחלק מהערך של החבילה מגיע מהוורנט.

לדוגמה:

$5.66 = מניה אחת + וורנט אחד

הוורנט יכול לתת למשקיע אפשרות לרכוש מניה נוספת בעתיד במחיר מימוש שנקבע מראש.

לכן תמיד צריך לפתוח את תנאי העסקה ולראות מה בדיוק מקבלים תמורת המחיר.

13. אז איזה גיוס הכי "מסוכן" למניה?

אין תשובה אחת.

צריך להסתכל על ארבעה דברים מרכזיים:

1. כמה מניות חדשות מגיעות

גיוס של 500 אלף מניות בחברה עם 100 מיליון מניות הוא דבר אחד.

גיוס של 500 אלף מניות בחברה עם 2 מיליון מניות הוא דבר אחר לגמרי.

2. באיזה מחיר

ככל שההנחה גדולה יותר ביחס למחיר השוק, כך התמריץ של המשקיע למכור יכול להיות גדול יותר.

3. האם יש וורנטים או מנגנון המרה

אם כן, ייתכן שהדילול לא נגמר בגיוס הראשון.

4. כמה נזילות יש במניה

זה קריטי.

בחברה עם מחזור יומי של $100 מיליון, גיוס של כמה מיליוני דולרים יכול להיות נסבל.

בחברה עם מחזור של $1 מיליון ביום, מכירה של מאות אלפי דולרים יכולה להיות משמעותית מאוד.

14. איך כל מנגנון משפיע?

סוג	כסף לחברה?	מתי מגיע הלחץ?	לחץ על מחיר המניה
Shelf	לא	בעיקר כשהשוק צופה גיוס	חלש - בינוני
ATM	כן	בכל פעם שנמכרות מניות	מתון ומתמשך
Registered Direct	כן	סביב ההודעה והמכירה	בינוני - חזק
PIPE / SPA	כן	בהודעה ולאחר מכן ב־Resale	חזק
Warrants	תלוי במימוש	כשהם בתוך הכסף	עד
Convertible Note	לא בהמרה	בכל המרה ומכירה	חזק מאוד בחברות קטנות
ELOC	כן	בכל משיכה ומכירה	חזק בשוק דק
Resale	לא	כשהמחזיק מוכר	בינוני עד חזק לפי הכמות
S-8	בדרך כלל לא	כאשר מניות/אופציות מגיעות לשוק	לרוב חלש
סילוק חוב במניות	לא	כשהנושה מקבל ומוכר מניות	בינוני–חזק

כלל אצבע פשוט:

יותר מניות חדשות + הנחה גדולה יותר + וורנטים/המרה + מחזור מסחר קטן = פוטנציאל ללחץ גדול יותר על המניה.

15. איך יודעים אם המניות באמת יכולות להימכר?

זו אולי השאלה הכי חשובה בכל הסיפור.

אל תסתכל רק על מספר המניות שמופיע בכותרת.

צריך לבדוק:

האם המניות כבר רשומות למכירה

האם ה- Registration Statement כבר Effective

האם מדובר במניות חדשות או Resale

האם יש תקופת חסימה

האם נדרש אישור בעלי מניות

האם קיימת מגבלת בעלות

האם קיימת מגבלת 19.99%

האם קיימת רצפת מחיר

כמה מניות באמת ניתן למכור כרגע

16. דוגמה פשוטה: למה המספר בכותרת יכול להטעות

נניח שמניה נסחרת ב- $2.

לחברה יש 5 מיליון מניות.

היא מפרסמת:"Registration Statement for 20 million shares."

משקיע מתחיל יכול לחשוב:

"20 מיליון מניות × $2 = החברה הולכת לקבל $40 מיליון."

אבל זה יכול להיות שגוי לחלוטין.

יכול להיות שמתוך 20 מיליון המניות:

• 5 מיליון הן מניות קיימות של משקיע שרוצה למכור.

• 10 מיליון עדיין אינן ניתנות למכירה.

• 5 מיליון הן מניות חדשות שהחברה יכולה להנפיק בעתיד.

כלומר, צריך להבין מה עומד מאחורי המספר.

17. איפה ומה לבדוק בכל הודעה על גיוס?

כדי למצוא את הגיוסים של החברות אפשר ללכת לאתר של רשות ניירות הערך האמריקאית בקישור כאן: https://www.sec.gov/edgar/search/, להקליד את שם החברה ולמצוא את כל המסמכים שהם מגישים.

המסמכים הרלוונטים ביותר לסוחר היומי: 424B3/4/5 → S-3 → S-1 → F-1 → F-3 → 8-K → S-8

זה נראה ככה:

כשאתם רואים הודעה על גיוס (Offering), אל תסתפקו בכותרת.

עברו על הרשימה הזאת:

1. מי מוכר

החברה או בעלי מניות קיימים?

2. האם המניות חדשות

אם כן, יש דילול.

3. מי מקבל את הכסף

החברה או המשקיע?

4. כמה מניות יוצאות

לא רק מספר הדולרים.

5. כמה מניות יש לחברה היום

השוו את הגיוס לכמות המניות הקיימת.

6. באיזה מחיר

מחיר קבוע? הנחה? VWAP? נוסחה משתנה?

7. יש Warrants

אם כן, מה מחיר המימוש ומתי ניתן לממש?

8. יש Convertible

אם כן, איך נקבע מחיר ההמרה?

9. העסקה כבר נסגרה

הוכרזה ≠ נסגרה

10. האם המניות כבר ניתנות למכירה

או שעדיין צריך Registration/Effective/תנאי נוסף?

11. יש מגבלות

למשל:

• 4.99%/9.99% בעלות

• מגבלת 19.99%

• אישור בעלי מניות

• רצפת מחיר

• מגבלת נפח

12. כמה המניה באמת יכולה לבלוע

השוו את כמות המניות או הדולרים למחזור המסחר היומי.

18. הבנת הכותרת

"רשמו 50 מיליון מניות, אז מחר ייכנסו לחברה 50 מיליון דולר."

לא.

רישום הוא לא מכירה.

צריך לבדוק מי מוכר, כמה נמכר בפועל ובאיזה מחיר.

"אם המניה עלתה אחרי הגיוס, סימן שהגיוס חיובי."

לא בהכרח.

יכול להיות שהשוק שמח שהחברה קיבלה מזומן ונמנעה ממצוקת נזילות.

אבל עדיין יכול להיות דילול משמעותי.

"וורנט ב- 50 סנט זה טוב כי החברה תקבל עוד כסף."

רק אם הוא ימומש בתנאים שבהם החברה אכן מקבלת את הכסף.

אם הוורנט מחוץ לכסף ולא ימומש - לא נכנס כסף.

"אם יש SPA במחיר של $1, החברה יכולה לגייס תמיד ב- $1."

לא.

זה המחיר של עסקה מסוימת.

זה לא אומר שהחברה יכולה בכל יום למכור מניות ב- $1.

השורה התחתונה

כשאתם רואים שחברה "מגייסת כסף", אל תשאלו רק:"כמה כסף הם מגייסים?"

השאלה החשובה באמת היא:"כמה מניות חדשות או קיימות יכולות להגיע לשוק, באיזה מחיר, מתי, ומי מקבל את הכסף?"

כי בסופו של דבר, כדי להבין את ההשפעה על המניה צריך לחבר בין:

כמות המניות --> מחיר הגיוס --> דילול --> וורנטים --> מנגנון ההמרה --> מועד המכירה --> מחזור המסחר.

וברגע שמבינים את השרשרת הזאת, הרבה יותר קל לקרוא S-3, F-3, S-1, F-1, ATM, PIPE, SPA, ELOC, Convertible Notes ו- Resale ולהבין מה באמת קורה מאחורי הקלעים.

המסמך לא מספר לכם רק כמה כסף החברה רוצה. הוא מספר לכם כמה מניות עשויות להגיע לשוק ומתי.

ואיך כל המידע הנ"ל עוזר לנו בתור סוחרים יומיים?

כי גיוסי כספים יכולים לתת לנו הבנה לגבי היצע המניות ולחץ המכירות הפוטנציאלי.

וזה יכול להשפיע ישירות על ההחלטה שלנו:

לונג או שורט?

איך זה עוזר לנו בלונג?

נניח שמניה עולה בפרה מרקט:

$2 → $3 → $4

על הגרף הכול נראה מצוין.

אבל אתה מגלה שהחברה ביצעה לאחרונה PIPE במחיר $2.20, והמשקיע קיבל גם וורנטים.

עכשיו אתה מבין משהו שהגרף לבדו לא מספר לך:

יש משקיע שקיבל מניות במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק.

אם המניה כבר ב- $4, יכול להיות שיש לו תמריץ למכור.

לכן במקום להסתכל רק על:

ווליום + מומנטום + שיטת מסחר

אתה שואל גם: "מי מחזיק את המניות האלה, באיזה מחיר הוא קיבל אותן, והאם הוא יכול למכור אותן עכשיו?"

לא כל גיוס הוא בהכרח דבר רע.

לדוגמה:

חברה מגייסת $20M

ומקבלת מספיק כסף כדי להמשיך את הפעילות שלה, לשלם חובות או לממן צמיחה.

אם השוק רואה את הגיוס כחיובי, המניה יכולה דווקא להתחזק.

לכן: גיוס כספים ≠ אוטומטית שורט.

צריך להבין מה תנאי הגיוס ומה השוק חושב עליו.

איך זה עוזר לנו בשורט?

כאן המידע על גיוסים יכול להיות אפילו יותר מעניין.

נניח שמניה עולה:

$1 → $3

והיא נראית כמו מניית מומנטום מטורפת.

אתה בודק את ההגשות ומגלה:

• החברה ביצעה גיוס ב- $1

• המשקיע קיבל מניות ב- $1

• יש לו גם וורנטים

• המניות כבר רשומות למכירה

• קיימת אפשרות למכור כמות גדולה של מניות

עכשיו יש לך Catalyst נוסף לשורט:

מחיר עולה --> מחזיקים מוקדמים נמצאים ברווח גדול --> מניות יכולות להגיע לשוק --> היצע גדל --> לחץ מכירות

מה שיכול ליצור סט-אפ מעניין לשורט.

תחשוב על שוק המניות כמו משחק בין קונים למוכרים.

הגרף אומר לך: מה הקונים והמוכרים עושים עכשיו.

הגשות וגיוסי הכספים יכולות לעזור לך להבין: מי עלול להפוך למוכר בעתיד הקרוב.

וזה מה שיכול לחזק לך את קבלת ההחלטות לכניסה לשורט או לונג.

לקבלת פוסטים חדשים

לחץ כאן